נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום, במפגש עם זוכי טקס יקיר המשפט העברי. במפגש נכחו זוכה הפרס, השופט יעקב טירקל, והגברת יהודית קירשנבאום, אשר קיבלה בשם בעלה, פרופ' אהרון קירשנבאום ז"ל, פרס על מפעל חיים. עוד נשאו דברים שרת המשפטים, איילת שקד, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, ומבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא.

בפתח דבריו סיפר הנשיא על פגישה שקיים עם הרב שך זצ"ל, בה השתתף גם ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל, ואמר: "בפגישה עלתה השאלה של הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, הרב שך פנה אלי ואמר: 'אתה אומר שמדינת ישראל היא דמוקרטית. אין לי בעיה עם ההגדרה הזו. כל הגדרה שהכנסת תגדיר את המושג דמוקרטיה, תהיה מקובלת עלי. אבל תגיד לי, רובל'ה, כך הוא קרא לי, למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית?' הבנתי היטב, את שאלתו החריפה של הרב שך, שהייתה למעשה הבעת עמדה, שאל לה למדינת ישראל, להגדיר מהי יהדות, וידעתי שזה לא המקום לענות. ואכן, לאורך השנים היטבנו להגדיר מהי מדינה דמוקרטית, אולם השאלה מהי 'מדינה יהודית'- מורכבת יותר."

"במה באה לידי ביטוי יהדותה של המדינה?", המשיך הנשיא ואמר: "אלה הן שאלות קשות, שמעוררות בתורן לא פעם מאבקים וסערות, ושלגביהן אין בידינו עדיין תשובה ברורה. מכאן נובעת חשיבותו של הדיון המתמשך הזה, הנוגע בשורשים וביסודות של המפעל שהוא מדינת ישראל, ושל ההוויה הישראלית המתחדשת. עבורי, מדינה יהודית, היא כזו שנותנת ביטוי לערכים יהודיים בפרהסיה הציבורית שלה. לא כמס שפתיים, אלא, כערכים מחייבים, כערכים שהחזיקו ושמרו על עם ישראל ועל זהותו, במשך כל שנות קיומו".

"לצערי, בדורות האחרונים נתפס המשפט העברי כתחום השייך או המנוכס לקבוצות ואידיאולוגיות מסוימות בלבד, ולא כנכס יסוד של כולנו." הדגיש הנשיא והוסיף: "ישנם הרואים במשפט העברי קודקס המאיים על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל. אני חושב שלא רק שהחשש הזה לא נכון, אלא הוא שגוי מיסודו. אמנם, מקורו של המשפט העברי, במתן תורה. אך מרגע שניתנה תורה לבני אדם, משעה שהוכרז, ש'לא בשמים היא', המשפט העברי הפך להיות יצירה יהודית ואנושית אותנטית שנולדה מתוך מציאות החיים היומיומית, של יהודים בכל מקומות מושבותיהם. הייתה זו משימה לאומית חוצת עדות, תרבויות ויבשות".

הנשיא הוסיף ואמר: "לא ניתן להפריד בין היותה של מדינת ישראל יהודית לבין היותה דמוקרטית. החיבור הזה מונח ביסוד מהותו של המפעל המדיני היהודי, ואסור לנו להיסחף אחר גורמים שמנסים להוכיח את כישלונה של זהות מורכבת זו. אני לא מקבל את האמירה לפיה פרהסיה הנותנת ביטוי לערכים יהודיים אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם שיטה דמוקרטית מובהקת שבה נוהג שוויון זכויות מלא לכל קבוצה ועדה. זהותה הדמוקרטית של ישראל צריכה ויכולה לינוק את כוחה מזהותה היהודית ולהיפך. שכן, דמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית, בדיבור אחד נאמרו, ורק בדיבור אחד יוכלו להמשיך ולהתקיים לדורות. לאחרונה מתקיים דיון ציבורי, ביוזמות שונות המבקשות, כל אחת בדרכה, לעגן את המשפט העברי, כמקור מחייב, או כמקור להיוועצות. אינני רוצה להביע דעתי, בדיון המתנהל, בין היתר בזירת ההכרעה והדיון, שהיא הכנסת. רק אזכיר, שבתפקידי כיו"ר כנסת פעלתי לשילובו של מומחה למשפט עברי, עו"ד המייעץ לכנסת, לוועדותיה ולחבריה בתחום זה ופועל במסגרת מחלקת הייעוץ המשפטי. עבורי, היה זה צעד חשוב לחיזוק ולשילוב המשפט העברי כמקור השראה, סמכות והשפעה על דברי החקיקה היוצאים תחת ידינו."

הנשיא ציין את חשיבותם של מקבלי האות, השופט יעקב טירקל, ופרופ' אהרון קירשנבאום ז"ל, וציין כי שניהם: "פעלו ללא לאות, במשפט, בחינוך ובמחקר להנחלת המשפט העברי כמשפט חי, נושם ודינמי בתוך מערכת המשפט הישראלי. זאת, מתוך אמונה כי לא עליהם המלאכה לגמור, אך גם אין הם בני חורין להיפטר ממנה".